הרפורמה ברפתות הושלמה לפני כשנתיים ותוצאותיה שיפור באיכות הסביבה וברווחת הפרה, כמו גם שיפור בתפוקת החלב ובאיכותו. החלב נבדק על ידי השירותים הווטרינריים ובשער המחלבות באופן קבוע. בין הבדיקות גם נוכחות של חומרי הדברה, חומרים מעכבים (כולל אנטיביוטיקה), חמיצות, מים, טעם, ריח ומראה החלב. במידה ומגלים ליקוי כלשהו, החלב ניפסל לשימוש ומושמד באופן מיידי.

ד"ר שמוליק פרידמן, וטרינר ומנהל מקצועי של מועצת החלב

הרפורמה בענף החלב - מהפך ושיפור באיכות הסביבה וברווחת הפרה

ענף הבקר לחלב בישראל (רפתות) השלים לפני כשנתיים רפורמה מקיפה, שנמשכה 5 שנים. במסגרת רפורמה זו, שנעשתה בשיתוף פעולה בין מגדלי הבקר לממשלה, השקיעו הצדדים יחד סכום בלתי נתפס של 2 מיליארד שקל. המטרה הראשונית שלנו הייתה שיפור איכות הסביבה ברפתות. רצינו רפת ירוקה יותר, שתאפשר פינוי בטוח של השפכים, הנוזלים והגללים בלי לפגוע באדמה ובמי התהום. אלא שבאותה הזדמנות בחרנו לשפר ללא היכר את תנאי המחיה והטיפול של הבקר. את פירות השקעת הענק רואים היום היטב בכל רפת: הפרות חיות במבנים גבוהים ומרווחים; הן נהנות ממערכות צינון ואוורור, שמקלות עליהן בימי הקיץ החמים; ומקבלות מזון איכותי ויקר מאוד. כמו כן, הוקמו מכוני חליבה מתוחכמים, עם ציוד משוכלל ממוחשב ברובו שמשפר משמעותית את תפוקת החלב בלי לפגוע בפרה בשום צורה.

פיקוח רפואי וטרינרי האחראי על בריאות המקנה בארץ

רופאים וטרינרים קליניים כמו של " החקלאית" ורופאים פרטים  בודקים לפחות פעמיים בשבוע את עדר הבקר לחלב בישראל. הבדיקות בוחנות את מצב בריאות בע"ח וכוללות גם התייחסות לחלב הפרות, דמן וצואתן. רמת הטיפול המקצועי והאינטנסיביות הנן כה גבוהות, שאין להן אח ורע בעולם. לא פעם רפתנים אומרים לי: "חבל שאנחנו לא בהמות".

אנחנו תמיד לוקחים בחשבון את צרכי הפרה, העגל והדרישות האנרגטיות שלהם לקיום וליצור, בשילוב תנאי סביבה הוגנים ומתאימים לכל קבוצת גיל. כתוצאה מכך, תמותת העגלים לאחר המלטה נמוכה כיום מ-5%, לעומת כ-10% לפני עשור. גם מספר התאים הסומטים (אינדיקציה לחולי העטין) ירד: מ-500,000 /במ"ל חלב לפחות מ-200,000/ במ"ל חלב. במובנים של איכות הייצור ובריאות הפרה, אנו בשורה הראשונה בעולם לצד הולנד, שוויץ ודנמרק.

בדיקות החלב

א.בדיקות השירותים הווטרינרים באמצעות ביצוע סקר ארצי שנתי

מידי שנה , מתבצעות בדיקות מעבדה מקיפות במסגרת סקר ארצי אותו מבצעים השירותים הוטרינרים.. בכל שנה מתכנסת ועדת מומחים לשאריות מן החי, במסגרתה נקבעת רשימה של 7-10 חומרים, שנוכחותם תיבדק בדגימות חלב. החומרים הנקבעים הם אלו, שההסתברות להופעתם והנזק הצפוי מהם עלולים להיות גבוהים. הרשימה משתנה מדי שנה במטרה לקבל מידע מהימן ועדכני. במסגרת ביצוע הסקר השנתי, רופאי ופקחי הלשכות הווטרינריות מגיעים באקראי ובמפתיע לכלל המשקים. הם לוקחים כ- 1,800 דגימות חלב למעבדה לגילוי שאריות מן החי. שם נעשות להן מגוון בדיקות והתוצאות  עד היום היו  מצוינות. התוצאות מפורסמות במלואן לידיעת הציבור באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים. אם חלילה נמצאת חריגה, נפתחת במקום חקירה אפידמיולוגית לשם גילוי הגורמים ומניעת הישנותם. במידה שהחלב כבר יוצר ונמצאו בו ליקויים , מוצרים אלו הנם פסולים ומורדים מייד מהמדפים.

נוכחות הורמונים בחלב אינה נבדקת באופן קבוע ,משום שמשך חייהם בגוף הנו קצר ופעולתם ממוקדת באברי מטרה אחרים שאינם העטין, כך שהם אפילו לא מספיקים להגיע לעטין הפרה בריכוז כל שהוא הניתן לזיהוי והמאיים איום כל שהוא על בריאות הציבור. כתוצאה מכאן ניתן לאומר בוודאות,כי שום הורמון הניתן בישראל ע"י רופא וטרנר לצורכי טיפול והחלמה אינו  נמצא בחלב המשווק לצרכנים. בנוסף יש לזכור כי , השימוש בהורמונים בפרות, הנו אך ורק  בהורמונים בטוחים לשימוש בבע"ח, אשר ניתנו באישור של משרד הבריאות..כל  זאת, בניגוד להורמון הגדילה (BST), בו משתמשים בארה"ב (ומעולם לא אושר בישראל) המשמש להגברת תפוקת החלב וניתן לפרות בריאות ותקינות.

מאז ומתמיד חל איסור מוחלט על שימוש בהורמון הגדילה (BST) בארץ בניגוד לאישור שניתן לשימושו בארה"ב על ידי ה- FDA.

חומרי הדברה בחלב נבדקים גם הם באופן קבוע בסקר הארצי של השירותים הוטרינרים של מיכלי חלב ועד היום לא נמצא שום חומר הדברה בחלב

ב. ביצוע בדיקות סף בשער המחלבה הקולטת את החלב

בנוסף לסקר האמור לעיל מתבצעות בדיקות סדירות וקבועות לכלל יצרני החלב בארץ. כל משלוח חלב המגיע מכל משק בארץ (מ - 981 הרפתות שפועלות כיום בישראל ועוד כ 140 דירים לחלב) עובר 5 בדיקות סף חובה עוד לפני כניסתו למחלבה. זאת בעוד שבכל מדינה אחרת בעולם הבדיקות נעשות רק באופן מדגמי (2-3 פעמים בחודש).

נבדקת נוכחות חומרים מעכבים (אנטיביוטיקות וסולפות, חומרים לחיטוי), חמיצות (מדד האם החלב מזוהם), דם ומים (האם נמצאים בחלב), טעם וריח וכן מראה החלב (ללא גופים זרים). במידה ומגלים ליקוי, החלב נשפך מיידית לשפדן. בשנת 2008 שפכנו מיליון וחצי ליטר, כ- 0.1% מכלל התוצרת. כך מובטח שדבר מעבר לחלב לא ייכנס לחלב.

חלב שאינו עומד בדרישות הקבלה של המחלבה ניפסל לשימוש ומושמד על ידי יחידת הבקרה והפיקוח של משרד החקלאות (פיצו"ח)

חלב רגיל לעומת חלב אורגני

חלב אורגני וחלב רגיל הינם זהים מבחינת רכיבי החלב שלהם, החלבון והשומן.

התהליכים לייצור חלב אורגני וחלב שאינו אורגני בארץ זהים לחלוטין מבחינת האיכות, הבטיחות, הרכב החלב והטעם. נוהלי העבודה בנושא טיפול תרופתי והזנה שונים בכך שהטיפול ברפת אורגנית כולל מגבלות וסייגים כגון הזנה של מזון אורגאני בלבד וטיפול תרופתי מוגבל. בסיכומו של דבר ההבדל לצרכן הוא בעיקר אידיאולוגי ואינו בא לידי ביטוי בכל מובן ומשמעות אחרת.