אין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה העליונות (נזלת, דלקות אוזניים, אסטמה). קיימת תפיסה חסרת כל בסיס מדעי או הגיון מדעי שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר על ידי מערכת הנשימה ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסטמה. תפיסה זו גוררת אנשים רבים להימנע מצריכת מוצרי חלב לשווא או לחילופין, למנוע אותם מילדיהם. 

ד"ר מיכל גילאון קרן, דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית 

ליחה

ליחה היא הציפוי שמכסה את פני הרירית (מוקוזה) של מערכת הנשימה והעיכול ומגן עליה מפני מגוון גירויים: גירויים מכניים, חום וחומרים כימיים. הליחה נוצרת על ידי תאי האפיתל. היא מורכבת ממים, מוצינים, ליזוזים, אימונוגלובולינים, מלחים ותאי דם לבנים . קיימת אמונה, שצריכת חלב ומוצרי חלב מגבירים את יצור הליחה במערכת הנשימה העליונה והתחתונה ועל כן יש להמנע מאכילתם. אף על פי שאמונה זו רווחת בקרב הציבור (כשליש מהאוכלוסייה על פי מחקרים שנערכו באוסטרליה , ) ומהווה חלק מהפולקלור במשך עשורים רבים (כך גם על פי הרמב"ם שחי במאה ה- 12 ), אין הסבר למנגנון הפעולה שעומד מאחורי המלצה זו. על פי הרפואה הסינית המסורתית, מוצרי חלב (כמו גם שוקולד, דבש וסוכרים טבעיים נוספים) מגבירים את הלחות בגוף, והלחות מעבה את הליחה במשך הזמן. מאחר וקיים ייצור מוגבר של ליחה בקרב חולי אסטמה, אין זה מפתיע שברפואה האלטרנטיבית ממליצים לחולים אלה להימנע ממאכלים הנחשבים כמעודדים ייצור ליחה ובעיקר ממוצרי חלב1. אולם, כאשר בודקים את המחקרים המדעיים מסתבר שאין הוכחות התומכות במיתוס, שצריכת חלב פרה מגבירה את יצור הליחה בגרון ושהימנעות מצריכת מוצרי חלב מקלה על סימפטומים נשימתיים הקשורים בצינון או שפעת3. בנוסף, אין הוכחות לכך שצריכת חלב תורמת לקשיים בנשימה כתוצאה מחסימה בסמפונות בקרב חולי אסטמה . 

מוצרי חלב וליחה

אין הוכחות מדעיות לקשר בין שתיית חלב וייצור ליחה. מחקרים שבדקו את השאלה באופן אובייקטיבי לא מצאו קשר. למשל, במחקר אקראי כפול-סמיות שנערך באוסטרליה, החוקרים חילקו את 125 המשתתפים לקבוצה שקיבלה 300 מ"ל חלב פרה לשתייה ולקבוצת ביקורת, שקיבלה 300 מ"ל משקה סויה. שיעור דומה של משתתפים משתי הקבוצות דיווח על עלייה בתחושות של ציפוי הפה והחלק האחורי של הגרון, צורך לבלוע הרבה, עיבוי רוק, וקושי בבליעה5. במחקר אחר, שכלל 60 משתתפים מצוננים (שנדבקו ב- rhinovirus-2) בגילאי 18-35 שנים, נמצא כי אין קשר בין צריכת חלב למשקל הנזלת או לתסמינים שדווחו על ידי המשתתפים כמו שיעול, גודש או נזלת. ממצא מעניין היה כי תופעות אלה היו חזקות יותר באנשים שהאמינו בתיאוריה שחלב מגביר את יצור הליחה3. הסבר אפשרי לתופעה הוא כי חלב ומוצרי חלב, כמו גם מזונות בעלי מרקם דומה כמו משקאות סויה, מצפים במהירות את הפה והגרון בתחושה שמפורשת בטעות כהגברת ייצור הליחה. אולם הציפוי "החלבי" הזה נמשך מעט מאוד זמן ואין הוכחות לכך שייצור הליחה באמת גדל בטווח הקרוב או הרחוק לאחר שתיית החלב . 

אסטמה

אסטמה היא מחלה דלקתית כרונית. נתיבי האוויר הופכים להיות מודלקים וצרים כך שהם מקשים על הנשימה. אסטמה יכולה לגרום לאפיזודות של צפצופים, קוצר נשימה, לחץ בחזה ושיעול. טריגרים מסוימים יכולים לגרום לתסמינים האלה והם כוללים: אלרגנים כמו קרדית אבק הבית, אבקנים, שיער חיות, כימיקלים במזון ועישון סיגריות. מוצרי חלב נחשבים בקרב הציבור הרחב כטריגרים לאסטמה, אולם אין הוכחות מדעיות שיתמכו בכך1. 

מוצרי חלב ואסטמה

מספר מחקרים הראו כי בקרב הילדים והמבוגרים החולים באסטמה, חלב ומוצרי חלב אינם מחמירים את הסמפטומים. היוצאים מן הכלל הם מספר מצומצם של אנשים אסתמאטיים המאובחנים גם כאלרגים לחלב פרה, אשר חייבים בכל מקרה להימנע ממזון המכיל את חלבון חלב הפרה. שכיחות מחלת האסטמה עלתה באופן ניכר בסוף המאה שעברה. יחד עם זאת, קיימים דיווחים בודדים בלבד על מקרים נדירים בהם נראו תסמינים הדומים לאסטמה כתוצאה מצריכת חלב ומוצריו. תסמינים אלו הופיעו רק בקרב אנשים שאלרגים לחלבון החלב. במחקר כפול סמיות, בו השתתפו 300 חולי אסטמה, רק משתתף אחד נמצא אלרגי לחלבון חלב פרה והוא לא פיתח תסמינים של אסטמה . הממצאים מצביעים על כך שאסטמה כתוצאה מצריכת חלב היא נדירה ביותר. במחקרי התערבות אקראיים כפולי סמיות, נמצא כי שתיית חלב פרה אינה משפיעה על תסמיני אסטמה (בהשוואה למשקה סויה או אורז)7, ,18. באופן מעניין, מספר מחקרים מצאו קשר בין צריכת מוצרי חלב וסיכון נמוך לפתח אסטמה.  מחקר שנערך בקרב 3,000 ילדים בהולנד מצא כי לילדים שצרכו מוצרי חלב כל יום בגיל שנתיים היו שיעורים נמוכים באופן משמעותי של סמפטומים של אסטמה בגיל 3. במחקר אחר נמצא כי לילדים עם צריכה נמוכה של מוצרי חלב יש סיכון גבוה פי 2.5 לפתח אסטמה בהשוואה לילדים שצורכים יותר מ- 3 מנות ביום . בהתבסס על האמונה כי יצירת ליחה מחמירה את תסמיני האסטמה וכי צריכת חלב מגבירה את ייצור הליחה, חולים מקבלים לעתים קרובות המלצות להפחתת צריכת החלב שלהם . אולם, מכיוון שהעובדות המדעיות אינן תומכות בהמלצות אלה, אנשים רבים מגבילים את צריכת מוצרי החלב שלהם ללא הצדקה ובכך נמצאים בסיכון לחוסר בסידן ולרכיבי תזונה חיוניים נוספים. מסיכום המחקרים עולה, כי לשתיית חלב פרה אין השפעה על ייצור ליחה, הפרשות מהאף או החמרה בתופעות של צינון ואסטמה. אנשים המאמינים, שחלב פרה גורם ליצירת ליחה, נוטים יותר לחוש תחושות אלו לאחר שתיית חלב פרה. תופעה זו ניתנת להסבר באמצעות העובדה, שבערבוב אמולסיה (כגון חלב) עם רוק, נוצרות טיפות שגורמות לתחושות אלה. אנשים עם אסטמה אינם צריכים להגביל את צריכת מוצרי החלב בתזונה שלהם.היוצאים מן הכלל הם אנשים אסתמאטיים שגם אלרגים לחלבון חלב פרה, המהווים חלק קטן מאוד מהחולים.

מקורות:

1 

Wüthrich B, Schmid A, Walther B, Sieber R. Milk consumption does not lead to mucus production or occurrence of asthma. J Am Coll Nutr 2005;24:S547-55.

  2

Pinnock CB, Martin AJ, Mylvaganam A. Cross-over trial of a high milk diet in asthmatic children. Proc Nutr Soc Australia 1989;14:131.

  3

Pinnock CB, Graham NM, Mylvaganam A, Douglas RM. Relationship between milk intake and mucus production in adult volunteers challenged with rhinovirus-2. Am Rev Respir Dis 1990;141:352-6.

  4

Rosner F. Moses Maimonides’ treatise on asthma. J Asthma 1984;21:119-29.

  5

Pinnock CB, Arney WK. The milk-mucus belief: sensory analysis comparing cow's milk and a soy placebo. Appetite 1993;20:61-70.

  6

Arney WK, Pinnock CB. The milk mucus belief: sensations associated with the belief and characteristics of believers. Appetite 1993;20:53-60.

  7

Woods RK, Weiner JM, Abramson M, Thien F, Walters EH. Do dairy products induce bronchoconstriction in adults with asthma? J Allergy Clin Immunol 1998;101:45-50.

  8

Vingerhoeds MH, Blijdenstein TBJ, Zoet FD, van Aken GA. Emulsion flocculation induced by saliva and mucin. Food Hydrocolloids 2005;19:915-22.

  9

Rumsaeng V, Metcalfe DD. Asthma and food allergy. Nutr Rev 1998;56:S153-60.

  10

Novembre E, de Martino M, Vierucci A. Foods and respiratory allergy. J Allergy Clin Immunol 1988;81:1059-65.

11

  Bernaola G, Echechipia S, Urrutia I, Fernandez E, Audicana M, Fernandez de Corres L. Occupational asthma and rhinoconjunctivitis from inhalation of dried cows milk caused by sensitization to alpha-lactalbumin. Allergy 1994;49:189-91.

  12

Senti G, Leser C, Wal JM, Bernard H, Wüthrich B. Severe asthma and anaphylaxis in a cow’s milk-allergic patient. Sheep’s, goat’s or horse’s milk as an alternative for milk-protein-allergic persons. Allergologie 2002;25:333-7.

  13

Nagel G, Linseisen J. Dietary intake of fatty acids, antioxidants and selected food groups and asthma in adults. Eur J Clin Nutr 2005;59:8-15.

  14

Onorato J, Merland N, Terral C, Michel FB, Bousquet J. Placebo-controlled

15

double-blind food challenge in asthma. J Allergy Clin Immunol 1984;78:1139-46.

  Nguyen MT. Effect of cow milk on pulmonary function in atopic asthmatic patients. Ann Allergy Asthma Immunol 1997;79:62-4.

  Wijga AH, Smit HA, Kerkhof M, de Jongste JC, Gerritsen J, Neijens HJ, Boshuizen HC, Brunekreef B. Association of consumption of products containing milk fat with reduced asthma risk in pre-school children: the PIAMA birth cohort study. Thorax 2003;58:567-72.

  Hijazi N, Abalkhail B, Seaton A. Diet and childhood asthma in a society in transition: a study in urban and rural Saudi Arabia. Thorax 2000;55:775-9.

 Haas F, Bishop MC, Salazar-Schicchi J, Axen KV, Lieberman D, Axen K. Effect of milk ingestion on pulmonary function in healthy and asthmatic subjects. J Asthma 1991;28:349-55.